#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב. 1 כמה פעמים צריך העבד לאמר אהבתי את אדוני וכו' ומתי ומנין?	כתיב &quot;אם אמר יאמר&quot; עד שיאמר וישנה, &quot;העבד&quot; שיאמר כשהוא עבד, לכן צריך לאמר פעמים אחת בתחילת פרוטה אחרונה ושניה בסוף פרוטה אחרונה.	קידושין כב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב. 2 באלו דברים צריך העבד ורבו להיות שווים כדי שיוכל להרצע (אשה ובנים, אוהב, חולה) ומנין?	"אם אין לרבו אשה ובנים - אינו נרצע שנאמר &quot;כי אהבך ואת ביתך&quot;, לו אין אשה ובנים - אינו נרצע שנאמר &quot;אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני&quot;.<p dir=""rtl"">רבו אינו אוהבו - אינו נרצע שנאמר &quot;כי טוב לו עמך&quot;, הוא אינו אוהב את רבו - אינו נרצע שנאמר &quot;אהבתי את אדוני&quot;.</p><p dir=""rtl"">הוא חולה - אינו נרצע שנאמר כי טוב לו, אם רבו חולה -&nbsp;&nbsp;אינו נרצה שנאמר עמך, הסתפק רב ביבי בר אביי שניהם חולים מהו, כיון דקרינן ביה עמך נרצע, או דלמא בעינן טוב לו עמך וליכא, תיקו.</p>"	קידושין כב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב. 3 מנין שכל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו ומדוע הוא כקונה אדון?	כתיב &quot;כי טוב לו עמך&quot; עמך במאכל עמך במשתה, שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר, אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש, אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי תבן.	קידושין כב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב. 4 מנין שהאדון חייב לזון את בניו ובנותיו ואשתו של העבד ומדוע נצרכו שני מקורות?	"&quot;ויצא מעמך הוא ובניו עמו&quot; וכי בניו עבדו, אלא שהאדון חייב לזונם, כיוצא בו &quot;אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו&quot; מכאן שחייב במזונות אשתו.<p dir=""rtl"">וצריכא, מבניו אין ללמוד לאשה שיכולה לעשות בעצמה, ומאשה אין ללמוד לבניו שאין דרכה לחזר על הפתחים.</p>"	קידושין כב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: 1 היכן רוצעים ומנין?	"מדכתיב &quot;ולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת&quot; למדנו שאינו רוצע באוזן ואחר מגיש לדלת אלא דוקר והולך עד שמגיע אצל דלת.<p dir=""rtl"">הוקש דלת למזוזה מה מזוזה מעומד אף דלת, ולא כשהיא עקורה.</p>"	קידושין כב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: 2 מדוע אמרה תורה לרצוע דוקא באוזן ודוקא בדלת ובמזוזה?	"ריב&quot;ז היה דורש: אמר הקדוש ברוך הוא אזן ששמעה קולי על הר סיני בשעה שאמרתי כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים והלך זה וקנה אדון לעצמו ירצע.<p dir=""rtl"">ר&quot;ש ברבי היה דורש: אמר הקדוש ברוך הוא דלת ומזוזה שהיו עדים במצרים בשעה שפסחתי על המשקוף ועל שתי המזוזות ואמרתי כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים והוצאתים מעבדות לחירות והלך זה וקנה אדון לעצמו ירצע בפניהם.</p>"	קידושין כב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: 3 כיצד עבד כנעני נקנה ומנין?	"בכסף שטר וחזקה דהקישן הכתוב לקרקע &quot;והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה&quot; [מכל מקום אין יוצאים ביובל דכתיב לעולם בהם תעבודו].<p dir=""rtl"">תנא אף בחליפין, ותנא דידן לא תני מאי דאיתא במטלטלים.</p><p dir=""rtl"">אמר שמואל אף במשיכה, והא דלא תני ליה תנא ברא דלא תני אלא מה שיש בין בקרקע בין במטלטלים.</p><p dir=""rtl"">בהגבהה לחכמים אינו נקנה (שאין דרך הגבהה בבני אדם) ור&quot;ש אומר נקנה שהגבהה קונה בכל מקום.</p>"	קידושין כב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: 4 כיצד עבד כנעני נקנה במשיכה ומאי שנא מבהמה?	אמר שמואל תקפו ובא אצלו קנה, קראו ובא אצלו לא קנה, ואינו דומה לבהמה שקנה, שבהמה הולכת אדעתא דמרה מה שאין כן עבד שהולך אדעתיה דנפשיה, וה&quot;נ אמר רב אשי שעבד קטן דינו כבהמה.	קידושין כב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: 5 כיצד עבד כנעני נקנה בחזקה?	"כל עבודה שעושה לרבו או שמגביה את רבו נקנה בחזקה {אבל שפחה כנענית אין נקנית בביאה כיון שנהנת בהגבה זו}.<p dir=""rtl"">[אם רבו הגיבה אותו אינו נקנה (שאין דרך הגבהה בבני אדם) ור&quot;ש אומר שנקנה שהגבהה קונה בכל מקום.]</p>"	קידושין כב:		
